על אלימות לאומנית, אבטחה לקויה וענישה מקלה

11.04.2012

מאת: אל"מ (במיל') בני טל

לפני כשבועיים התעוררנו עם הודעה מזעזעת ומצמררת, שבמדינת ישראל של שנת 2012, גבר ישראלי-יהודי נורה למוות ככלב (תרתי משמע) יחד עם כלבו האהוב. האם ניתן היה למנוע את המקרה או לפחות להקל את תוצאותיו ההרסניות?חברת אבטחה | חברת שמירה ואבטחה

מניסיוני בעבודה בערים בעלות דו-קיום שברירי, כגון רמלה ולוד, ישנו צורך להשקיע רבות בבטחון התושבים, הן היהודים והן הערבים. העיריות מצידן, לא תמיד שמות דגש מספיק על בטחון האזרחים, בדיוק כפי שקרה במקרה האחרון.

סעדו, אשר נראה בשיא כוחו ואונו, היה מסייר בצעדות לילה עם כלבו בעיר שכל כך אהב ובה היה גם אהוב. לדבריה של גרושתו של סעדו, הוא היה אדם מופנם אשר לא נוטה לעימותים ומחפש את השקט שלו. בנוסף, לפי הפרסומים, היה סעדו גם אהוב על ערביי האזור אשר אותם כיבד ומהם קיבל כבוד בחזרה. למרות כל זאת, הוא עדיין הפך לקורבן של ידיהם הרצחניות של חבורת הנערים הערבים אשר ראו בו את "היהודי הישראלי" החזק והנוקשה. סעדו לא לקח בחשבון את הסיכון שבהפניית גבו לחבורה ואלו – ירו בו כאחרוני הפחדנים וכראשוני הרוצחים, בגב.

צפו בסיקור המקרה בחדשות ערוץ 2:

מציאות שונה ואלימה

סעדו ושאר אזרחי המדינה היהודים, היו צריכים להבין כי המציאות היא שונה ממה שלעיתים נראה. חיים בקרבנו ערבים נחמדים רבים אשר אנו חולקים עמם את חיינו בשמחה, אך ביניהם ישנם גם אלו אשר מחפשים לא פעם את הבטן הרכה שלנו.

לכן, אני ממליץ להקפיד על אמצעים להגנה עצמית, החל מלחצני מצוקה וספריים למיניהם ועד לאקדח לבעלי רישיון הנשק. כמו כן, לדעתי על העיריות בישראל לספק מקדמי הגנה כגון תאורת רחוב חזקה, אשר מונעת מהמבקשים לפגע את ההסתתרות והבריחה הקלה.

"עיר ללא אלימות" היא עיר אשר בה פרושים מערכים של אלפי מצלמות אבטחה, המרכזות את המידע לחדרי בקרה, אשר מסוגלים להקפיץ במהירות פקחים או שוטרים בכדי לטפל במצבים, בתקווה – עוד לפני שהפכו להרסניים.

כבר ראינו לא מזמן, מקרים של מניעה ברגע האחרון וגם של איתור חשודים במעשים, על ידי איתור בעזרת מצלמות אבטחה. אלו הם מקרים קלאסיים לתגובה מהירה של אנשי ביטחון וזו בעצם המטרה של "עיר ללא אלימות".

האזינו לגרושתו של סעדו בראיון לרדיו 103FM:

אבטחה, ענישה וחינוך

במקרה של סעדו לדוגמה, במידה והאזור היה מרושת במצלמות, הפקחים יכלו לזהות התקהלות של בני נוער אל מול אדם בודד עם כלבו ולהקפיץ כוח שיטור למקום. כבר הביקור עצמו של הכוחות יכל להרתיע ולגרום לבני הטיפשעשרה לחשוב פעם נוספת לפני המעשה המתועב. אך השילוב של אדם לבדו, אזור חשוך והיעדר מצלמות האבטחה – יצר עבורם את התנאים המתאימים ביותר לביצוע הרצח.

לסיכום הדברים, אני קורא כאן מעל שורות אלו להחמרת הענישה בישראל ובכללה: החלת מאסר עולם לא קצוב עד לסוף ימיו של הרוצח ו/או החלת עונש מוות. לאור הענישה הקלילה בישראל, יש לנו מאות ואלפי רוצחים המתהלכים להם חופשיים בזמן שקורבנותייהם שוכבים מתחת לאדמה ובני משפחותיהם של הקורבנות מתהלכים עליה שבורים למשך חייהם.

החבורה שרצחה את סעדו צריכה לקבל מאסר עולם או עונש מוות בזריקה או כסא חשמלי, דבר המבטיח שלאחר מכן תראה ירידה תלולה במקרי האלימות והפשיעה בארץ. מכיוון שאנו תמיד מקפידים להיות יפי נפש ואין לנו עונשים שכאלו בסקאלת הענישה אנשים מודעים לעובדה כי לכל מעשה ישנו מחיר וגובים חיי אדם כבמבצע סוף עונה.

עונשים אלו, בשילוב חינוך מתאים לבני הנוער, אשר מגיל צעיר יבינו כי רצח איננו דבר שניתן לצאת ממנו בקלות ותוך הגברת רמת הכוננות בערים בעלות הדו-קיום השברירי כל כך, יסייעו למנוע מקרים נוספים, שלבינתיים – בטוח יגיעו.



קטגוריות:מאמרים

סגור לתגובות.