פיגוע האוטובוס שבו מחבל פלסטיני דקר מספר נוסעים ועוברי אורח, הזכיר לנו כי בכל נקודה ברחבי הארץ, עלול להתרחש בכל נקודת זמן, אירוע חבלני וכי עלינו להיות ערוכים. למזלנו הרב, פיגוע זה הסתיים ללא הרוגים וגם ההשתלטות על המחבל הייתה חלקה באופן יחסי. עם זאת, כדי למנוע את הפיגוע הבא או להיערך אליו בצורה טובה יותר, יש צורך ממשי בשינוי תפיסה של כולנו, כולל של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל.
הכותרת מתוך ynet (תמונה: ירון ברנר, צילום מסך)
אתר ynet עסק בסוגיה הזו כמה שעות בלבד לאחר הפיגוע, מכתבה מעניינת שפורסמה, עולה כי במשרד התחבורה שהיה אחראי לאבטחת התחבורה הציבורית, מטילים את האחריות על המשטרה, ואילו במשטרה טוענים שהמשרד אחראי לכך. מהוויכוחים הביורוקרטים ברור שיש רק מפסידים, והם נוסעי התחבורה הציבורית שנותרים חשופים לאיומים ולסכנות.
כזכור, בעבר הוקמה יחידה במשרד התחבורה, מעין מיני חברת אבטחה שתפקידה היה להגן על הנוסעים ולמנוע ממחבלים לעלות לאוטובוסים עמוסים. כפי שנכתב בכתבה ב-ynet, ב-2007 פורקה היחידה בשל הירידה במספר פיגועי הטרור. האחריות על הנושא עברה למשרד לביטחון פנים, למרות התרעת שאול מופז, שר התחבורה דאז, לפיה המשטרה לא ערוכה לכך. במהלך השנה האחרונה, לאור התגברות אירועי הטרור, נשקלה החזרת היחידה לפעולה, אך דבר לא קרה.
הצעדים שיסייעו להתמודד עם האיום
כפי שציינו כאן, כחברת אבטחה מובילה, אנו מודעים לנחיצות של אבטחה היכן שרק אפשר לאור המצב, בייחוד בתחבורה הציבורית. הנה מספר צעדים שלדעתנו חובה לבצע כדי להחזיר את תחושת הביטחון לנוסעי התחבורה הציבורית:
- מאבטחים חמושים – יש לקדם נושא זה בראש ובראשונה. חברת אבטחה פרטית או מאבטחים מטעם משרד התחבורה צריכים להיות נוכחים על אוטובוסים מדי פעם, לעלות ולרדת מאוטובוס לאוטובוס, כדי לוודא שגורם עוין לא עולה על האוטובוס.
- הדרכות נהגים וציודם בהתאם – לנהגים אחריות גדולה וככאלו, יש להעביר אותם הדרכות מרוכזות בתפעול נשק קר וחם. בנוסף, יש לציידם בגז פלפל, כפי שהנהג בקו 40 היה מצויד ופעל מצוין. בכתבה צוין שבשלב זה, רק חלק קטן מהנהגים מחזיק בנשק חם ובגז מדמיע, ושמדובר ביוזמות פרטיות בלבד, ולא במדיניות.
- אבזור אוטובוסים – שלושה שיפורים שניתן להכניס לאוטובוסים הם פיזור גז מדמיע, כפתור חירום ומגנומטר. כך, ברגע שנהג יזהה כי מחבל עולה על האוטובוס, הוא יפעיל את מערכת הגז המדמיע. כולם ייפגעו לכמה רגעים, אבל גם המחבל. כפתור חירום נחוץ בכל אוטובוס כדי שהפעלתו תזעיק מיד כוחות משטרה ומד"א. באשר למגנומטר, מדובר בפתרון אידאלי, אך ספק אם ניתן ליישם אותו במהירות.
- החזרת נשק לאנשי צבא, מילואים ומאבטחים לאחר שעות העבודה – בחלק גדול מהפיגועים האחרונים, מי שהשתלט על המחבלים היו אנשי צבא, שב"ס, מג"ב ועוד, או אנשי חברת אבטחה שסיימו את עבודתם ונשאו נשק. בשל סכנת האלימות נגד נשים, צמצמו מאוד את נשיאת הנשק בחודשים האחרונים, אך כעת המצב הוא שיש צורך בכמה שיותר אנשים חמושים ברחובות כדי לתת מענה מהיר לאירועי פח"ע. ניתן אף לחמש אנשים בנשק ולהכשירם. עם זאת, תהליכים אלו צריכים להתרחש תוך בקרה תקופתית ובדיקה פסיכולוגית של נושאי הנשק.