השבוע התבשרנו כי הוגש כתב אישום כנגד גבי קורסונסקי, המכונה על ידי התקשורת "האופנובנק 2". אלא שבניגוד, לשודד הסדרתי משנות ה- 80', קורסונסקי מואשם כי גם נטל בפעולותיו חיים של מאבטח, שניסה למנוע את כניסתו לבנק.
על פי כתב האישום, ב-15 לאוגוסט 2011, נכנס קורסונסקי לסניף בנק הפועלים בבאר יעקב, שבפתחו עמוד המאבטח יניב אנגלר, שהודיע לו כי אינו יכול להיכנס לבנק כשהוא חבוש קסדה, וחסם בגופו את כניסתו למקום. מאבק בין השניים הוביל לכך ש"הנאשם ירה ביניב באמצעות האקדח, מטווח מגע, שלושה כדורים לפחות", לשון כתב האישום.
בעקבות הירי, נפל המאבטח אנגלר ארצה, ולפי כתב האישום קורסונסקי ניצל את ההזדמנות, נטל את האקדח שלו והכניסו למכנסיו. "הנאשם דילג מעל יניב בעודו מתבוסס בדמו, ונכנס אל תוך הבנק. באמצעות האקדח ירה הנאשם באוויר, לכיוון התקרה, ואמר לנוכחים בבנק 'זה שוד'".
קורסונסקי בינתיים לא הודה במיוחס לו, אבל מה שבטוח זה שהמקרה הזה חושף בצורה חד-משמעית את המחדלים הקשים שקיימים בישראל בכל הקשור לאבטחת בנקים. בוודאי שמתם לב כי כמעט בפתח כל סניף בנק בישראל נמצא מאבטח, אולם בכך הם חוטאים למציאות. כי למעשה, המאבטחים נמצאים שם כמעין ברירת מחדל ומתפקדים כברווזים במטווח. כמו שאנחנו נוכחים לדעת, אפילו בתור הרתעה, הם לא ממלאים את תפקידם. הבנקים, משיקולים כספיים, מנסים לחסוך על חשבון חייו של המאבטח ועל חשבון הציבור שחושב שיש מאבטח בבנק.
לכל בנק חייב להיות מאבטח מקצועי
אני ממליץ שהבנקים בישראל ייצאו מהשאננות שלהם ויישכרו לעצמם מאבטחים איכותיים מחברות אבטחה מקצועיות. רצוי שהמאבטח יהיה בחור צעיר עד גיל 30 בעל כושר גופני גבוה, בוגר יחידה קרבית בצבא ושירות של לפחות 3 שנים. מישהו שעבר אירועי ירי, שכדורים אמיתיים שרקו ליד האוזן שלו. אחד שחווה מרדפים ומצבי קיצון – כולל מוות של מחבלים או חברים לנשק.
אבל עבר צבאי, מפואר ככל שיהיה, אינו מספיק. תהליך הכשרה של מאבטח כזה צריך לעבור בקורס חטיבת האבטחה של משטרת ישראל הבודקת את הכושר המבצעי של המאבטח. במסגרת הקורס, המאבטח עובר הכשרה של מאבטח אזרחי, הכולל בעיקר הדרכה לשימוש באקדח ולדעת איך לסנן קהל ולדעת להבחין מבעוד מועד במקרים חשודים. חשוב לציין כי גם אם המאבטח הצטיין בשימוש ברובה במהלך שירותו הצבאי, זה עדיין לא אומר שהוא יודע להשתמש באקדח. ההבדל הוא יום ולילה – וייתכן כי הוא לא יצליח עם אקדח לפגוע מטר מול מטרה.
אמצעי מיגון, התרעה והגנה
מאבטח מאומן ומוכשר ככל שיהיה, לא יוכל לבצע את מלאכתו נאמנה, אם לא יהיה לו את הגיבוי ההגנתי הנחוץ, שכולל:
- כפתור מצוקה – כזה שבלחיצת כפתור יכול להוציא התרעה למשטרת ישראל ולמערך האבטחה של הבנק. כפתור מצוקה כזה אולי יכול היה למנוע את רצח המאבטח, היות ונטען כי לפני הירי, התרחש מאבק של מספר דקות בינו לבין התוקף.
- שכפ"ץ – למרות שבישראל המאבטחים סובלים (כמו כולם) ממזג אוויר קשה בקיץ, המאבטח חייב לעטות עליו שכפץ אזרחי שיכול למנוע חדירה של כדור 9 מילימטר. סבירות גבוהה מאוד שמותו של המאבטח היה נמנע במידה והיה לובש שכפץ מעל המדים.
- מגנמוטר – החיפוש שמתבצע על הנכנסים לבנק אינו יעיל ואפילו בתיקים בקושי מחפשים. מגנומטר יכול לתת אינדיקציה למתכות ויותר מהכל להוות גורם התרעתי.
- דלת סינון – זהו מקדם הגנה מקובל מאוד בסניפי בנק בחוץ לארץ. דלת הסינון מחלקת את הכניסה לבנק לשני שלבים. בשלב הראשון האדם נכנס לתוך התא ולאחר מכן הדלת נסגרת. רק אחרי שהיא נסגרת – הדלת נפתחת. במקרה כזה, השודד, שרצח את המאבטח, לא היה יכול להיכנס לבנק.
לסיכום
הבנקים המסחריים בישראל, בעלי תקציבי הענק, חוסכים בדיוק איפה שאסור לחסוך. הם חייבים לעבות את מערך האבטחה שלהם ולשדרג אותו לרמה מקצועית הרבה יותר. על חברת האבטחה להציב לבנק תנאים, ולהתנות את מתן השירות במפרט הטכני ובסטנדרטים שהיא קובעת. מאבטח בנקים צריך להיות מקצועי לא פחות ממאבטח אישים, מטוסים או מתקנים רגישים.