למרות התפתחותם המהירה של כלי הנשק האישיים בעשורים האחרונים ויכולות התאמתם למשתמש, אשר השתדרגו פלאים, אנו עדיין רואים לא מעט מקרים של מאבטחים ואנשי ביטחון אשר מחזיקים בנשק אשר פשוט לא מתאים להם. הבעיה החמורה עוד יותר, היא חוסר המודעות להשלכות המצב.
ברטה 9 מ"מ
ברוב מערכות הביטחון, בין אם מדובר בחברת אבטחה או ביחידה צה"לית, הנשקים מתקבלים במאסות גדולות ומחולקים ללא בדיקת התאמה בין הנשק למחזיק בו.
בעבר, לא היו אפשרויות בחירה גדולות, ולכן גם לא הייתה חשיבות גבוהה לניסיון התאמת הנשק למשתמש. רוב אקדחי ה-9 מ"מ היו כבדים למדי (כמו הברטה או הסמית אנד ווסון הידועים) ובעלי רתע אדיר אשר איתגר גם אנשים יציבים. כיום, רוב כלי הנשק עשויים מחומרים פולימריים וסגסוגות מיוחדות אשר מאפשרות חוזק ואמינות מצד אחד וקלות נשיאה מצד שני.
כל תפקיד והנשק שלו
לדעתי, את כלי הנשק, יש להתאים ספציפית לכל תפקיד ואדם. את ההתאמה יש לאפיין על פי:
דרישות התפקיד: שוטר תנועה למשל יצטרך נשק "הפגנתי", לעומת מאבטח אישים –אשר יצטרך נשק אשר ניתן לשלוף בקלות מתחת לזרוע ועוד אקדח אשר ניתן להטמין על הרגל למקרה חירום (כמו הגלוק מיניאטור למשל).
כף היד: האם היד עצמה היא גדולה או קטנה? האם המחזיק סובל מהזעת יתר ויצטרך אחיזה מחוספסת יותר?
יציבות הגוף: ישנם אנשים, בין אם מבנה גופם הוא גדול או קטן, אשר נהדפים בקלות על ידי הרתע של כלי הנשק. לאנשים אלו, יש להתאים נשק אשר יוכלו להשתמש בו ביציבות ויעילות.
שימו לב, ברגע האמת, כל חוסר התאמה בין הנשק לאיש הביטחון, יהפוך לקיצוני יותר והכישלון – יגדל. מסיבה זו בדיוק אנו נתקלים בצבא במשפטים כגון: "מטר וחצי מהמחבל ופספסת אותו?!".
אני קורא לחברות האבטחה וזרועות הביטחון, להפסיק לרכוש נשקים בצורה סיטונאית לפי מכרזים ולהתחיל ליצור התאמה בין הנשק למאבטחים. בדיוק כשם שיתאימו לשחקן כדורגל את נעליו, כך יש גם להתאים את הנשק בצורה אישית ככל האפשר לנושאו.
תגובה אחת על חשיבות ההתאמה האישית של נשקי מאבטחים