- הרוצח ג'יימס הולמס (תמונת מסך)
עיני העולם היו נשואות במהלך סוף השבוע האחרון לדרמה המזעזעת שהתחוללה בקולורדו דנבר, בעת הקרנת הבכורה של "באט-מן" החדש, שעה שצעיר עם שערות כתומות (כמו ה"ג'וקר" בסרט) נכנס לבית הקולנוע וריסס ללא הבחנה את יושביו. התוצאה: 12 הרוגים ועשרות פצועים.
בתור מומחה ישראלי לאבטחה וביטחון, ראיתי כבר כמעט הכול. מדינת ישראל והיושבים בה, מאוימים ללא הפסקה על ידי ארגוני טרור ומדינות צוררות, המשתמשות בשיטות שונות לפגיעה באוכלוסייה האזרחית.
בארה"ב, לגורמים אלו, מצטרפים גם המעורערים בנפשם, אשר לוקחים את נשקם האישי ויוצאי למסעות רצח עקובים מדם, בדיוק כפי שקרה בבית הקולנוע בסופ"ש האחרון.
בארה"ב כידוע – ישנם שני גורמים אשר מקשים ביותר על אבטחת הציבור:
1. אין סינון ובידוק בכניסה למקומות ציבוריים
מלבד שדות התעופה, אשר שם יאמר לזכותם – האבטחה קפדנית ביותר, כמעט ולא ניתן לראות שומרים ומאבטחים ראויים אם בכלל, בכניסה לאירועי ספורט, אולמות קולנוע, מופעים וכו'.
במידה והיו מאבטחים במקומות אלו, הסיכויים למנוע מקרים שכאלו היו עולים פלאים. אדם שנראה נורמטיבי, מסתובב עם תיק גדול במקום לא קשור (הרוצח נשא 3 רובי M16), בעודו מזיע מלחץ – מאבטח מקצועי, אפילו בינוני, היה מזהה את הסימנים בקלות.
אגב, גם אם היה מחליט לבצע את המעשה מחוץ לבית הקולנוע, היה קל יותר לעצור אותו וגם לברוח. במקרים רבים, ישנם יותר נפגעים מהבריחה וההמולה מאשר מהיריות עצמן. נוסף על כך, נוכחותם של מאבטחים והתודעה של דמותם בכניסה למקומות הציבוריים, מסייעת להרחיק רעיונות שכאלו ממחשבותיהם של אנשים עוד בשלבים הראשונים.
צפו ברוצח בבית המשפט:
2. קל מאוד להשיג נשק חם
כל אחד יכול לקנות נשק – אז מה הפלא שהוא מגיע גם לידיהם של מטורפים? הרי אין שום סינון.
יש לעצור את הטירוף אחת ולתמיד, להקשיח את התנאים לקבלת כלי נשק ולהתיר זאת רק לאנשים אשר שרתו בצבא או בתפקידי ביטחון ואשר עברו בדיקות כשירות לכך. בשלב הבא, יש להתחיל לבדוק את הקהל במקומות ציבוריים ולאסור נשיאת נשקים במקומות אלו.
ארה"ב חייב לעבור לגל מחשבה של מלחמה בטרור מבית. אם הטבח היה מתבצע באצטדיון כדורגל או כדורסל, הייתה מספיקה ירייה אחת לבהלה המונית ומחיצתם של מאות ואלפי אנשים על ידי ההמון.
לדעתי, לחברות האבטחה הישראליות יש הרבה מה ללמד את כוחות הביטחון בארה"ב ואנו יכולים לתת את המענה והייעוץ לצורך שינוי התפיסה והטמעתה, בין אם בייעוץ למשטרה על דרכי הלחימה בתופעה ובין אם למשרד הפנים על ידי קביעת תקנות חדשות לנשיאת נשק.