כישלון המערכת בהגנה על עדי מדינה

השבוע, שמענו על חיסול עד מדינה נוסף, אחד מיני רבים שחוסל, כי משטרת ישראל (כמו במקרים אחרים) החליטה שהוא איננו זקוק להגנה. העד, נתן לפני כ-4 שנים את עדותו, אך לא הוכנס לתכנית להגנת עדים, למרות שיש היום רשות האמונה על כך ומושקעים בה תקציבים ואמצעים.

הבחור המסכן, אשר נתן את כל ידיעותיו למשטרת ישראל וסייע ללכוד עבריינים רבים, נבגד על ידי המדינה, אשר לא השכילה לשמור על נכסיה האנושיים. כולי תקווה, כי ברגע זה יושבים בכירי הקצונה המשטרתית ובודקים אילו עוד עדים אינם מוגנים ומטפלים בכך באופן מיידי.

צפו בסיקור המקרה מתוך אתר YNET:

בכדי לעודד עבריינים לחזור למוטב ולסייע למדינה למגר את הפשיעה המאורגנת, יש להבין כי לא ניתן להפקיר את חיי העדים ובני משפחותיהם. על המדינה להשקיע באבטחת עדים אלו את כל מאמציה ולבנות להם ולמשפחותיהם חיים חדשים ומוגנים, תחת זהות חדשה בארץ אחרת. כמו כן, עליה לודא כי לא ייחסר להם כלום למחייתם ובכך למנוע מהם חזרה לחיי הפשע.

תהליכים אלו מתקיימים בכל העולם, בסודיות כמעט מושלמת ובהצלחה כבירה. בישראל, כרגיל – אומרים שיהיה בסדר גמור, אך התוצר הסופי הוא איום ונורא.

בגידה באמון המשת"פים

לאורך השנים, הסתייעה מדינת ישראל במשת"פים מבית ומחוץ. הבעיה היא, שבחלק גדול מהמקרים, היא בגדה באמונם והותירה אותם חסרי הגנה. דוגמה גדולה לכך ניתן למצוא בין אנשי צד"ל, אשר סייעו לישראל במשך שנים ארוכות באיסוף מודיעין, לחימה וסיכול פעולות אויב. חלק גדול מהם הופקר בעת יציאתו של צה"ל מלבנון ונאלץ להתמודד עם השלכות הסיוע לישראל.

לסיכום, אנשים רבים צריכים לעשות השבוע חשבון נפש ולהבין את ההשלכות החמורות של ההתנהלות הקלוקלת בהגנה על עדים. לדעתי, יש לאסוף את העדים אשר במהלך השנים לא נכנסו לתכנית להגנה ולהכניסם רטרואקטיבית, כי הנקמה תגיע גם אליהם יום אחד. אם היה צוות אבטחה אשר מגבה את העד שנרצח, ישנו סיכוי שהוא עדיין היה בין החיים.