אל"מ במיל. בני טל, הבעלים של חברת האבטחה BTS SECURITY התראיין אתמול בתוכנית הרדיו של גבי גזית בעקבות מקרה האונס של זוג הצעירים בחניון גן העיר בסוף השבוע האחרון.

טל הדגיש כי האונס יכול היה להימנע לו רק היה לצעירים תרסיס של גז פלפל. "מספיקה התזה אחת של גז פלפל לתוך העיניים של האנס וזה היה משתק אותו לגמרי ולצאת משם הוא היה יכול רק לבית חולים", אמר.

לפי טל, קרב מגע הוא אינו פתרון שיכול להתאים לכולם, אבל שימוש באביזרי הגנה קרים, יכול למנוע תקיפה. "גז פלפל אפקטיבי יותר מגז מדמיע, כי הוא לא מושפע מרוח", אמר. "אפשר להתקין אותו על מחזיק המפתחות והוא אפקטיבי גם מטווח של מטר-מטר וחצי. אם היה להם גז פלפל והם היו בשליטה – נגמר הסיפור".

"לא ייתכן שדבר כזה קורה במקום ציבורי ואף אחד לא רואה ולא שומע"

טל מתח ביקורת אל מנגנוני האבטחה של החניון, שאם היו משופרים יותר היו יכולים אולי למנוע את המקרה. "למקומות גדולים ובעלי משאבים יש לתת רישיון רק אם הם מצוידים במערכות אבטחה מודרניות כמו מצלמות עם חיישני תנועה ומעגל סגור. לא ייתכן שדבר כזה קורה במקום ציבורי ואף אחד לא רואה ולא שומע".

לסיכום, טל ציין שהאחריות גם מוטלת על ההורים שעליהם לחנך את הילדים ולהסביר שרחובות מדינת ישראל הם היום לא מקום בטוח מספיק ויש להתנהג בהתאם.

בחור פסיכופת, חולה מין, גרר אותם לתוך השירותים בקומה 2- של החניון ובאיומי סכין הכריח אותם לקיים יחסי מין אל מול עיניו. לאחר מכן, ניסה לאנוס את הבחור ומשלא הצליח – אנס את הבחורה אל מול עיניו של חברה.

השאלה היא: כיצד דבר שכזה קורה בתוך קניון, אשר אמור להיות מקום מבטחים לאלפי מבקריו? הלוא המקום אמור להיות מרושת מצלמות ומתוחזק על ידי חברת אבטחה. כיצד ייתכן שמתבצע פשע נתעב שכזה, שבמזל לא נגמר במותם של השניים, מבלי שאף אחד שם לב.

השניים לא ביצעו שום פשע, ילדים צעירים ברגע של הנאה נערית, איך אף אחד בקניון לא שמע את צעקותיהם? איך יכול להיות שבקניון שאמור לעמוד בקריטריונים אבטחתיים לבטחון הציבור, אשר חושב שהוא מוגן שם, מערכת האבטחה תהיה בעלת פרצות שכאלה?

לא היה אמור לקרות

אם נצא מנקודת הנחה שהכל היה מתפקד כמו שצריך וכי מערכת האבטחה הייתה איכותית ויעילה, ברגע שזוג יורד לקומה מינוס שתיים בשעה שכזו, העיניים היו צריכות להיפקח והמצלמות היו צריכות לעקוב אחריהם. יותר מכך, היה צריך אף לצאת צוות סיור לבדיקת השטח. בנוסף, גם הבחור הנוסף, היה צריך לעורר את חשדם של אנשי האבטחה. אם הצוות היה ערני לחשודים, האירוע יכל להמנע ולהיפתר בקלות.

בעידן הפסיכופתי בו אנו חיים, יש להרים את דרישות האבטחה ואת הקריטריונים לאישור הפעלת מבנים ציבוריים שכאלו. הדרך הטובה ביותר למגר את תופעת האלימות היא בעזרת הרתעה, אשר יש לבטא אותה גם באמצעות כלים מקדימים וגם בעזרת ענישה מחמירה יותר מזו הקיימת.

השיטה עבדה כך שבסוף כל יום הגיעו בריונים של משפחות פשע ודרשו 10% מהפדיון היומי. חלק מהמוכרים הסכימו לכך וחלקם לא. כתוצאה מהאיומים, היו בעלי חנויות אשר פחדו לפתוח את עסקיהם, מה שגרם לנזקים נוספים. לאט לאט, התפתחה הסכמה בשתיקה, שאין לדווח על כך לרשויות, עד שהקניון, אשר בנוי על הכנסה מתוך פדיונות העסקים – הגיע למצב של קריסה.

הגשתי לבעלי הקניון תוכנית מבצעית של חברת האבטחה שלנו, הכוללת מאבטחים גלויים וסמויים. נערכנו בתוך ומחוץ לקניון ונכנסנו לפעולה. כאשר הגיעו בריוני משפחות הפשע בכדי לקחת את הפדיון היומי, אנחנו כבר היינו בתוך התמונה ולמעשה החלפנו את המוכרות החייכניות בבריונים משלנו, אשר ניהלו את המשא ומתן אל מול העבריינים. הבהרנו להם שהחנויות בקניון לא משלמות יותר וכי הם מצולמים ומתועדים ושמומלץ להם ללכת מבלי לשוב עוד.

אל מול חומות המאבטחים, הבינו העבריינים כי את דמי החסות שלהם – הם לא ימצאו כאן יותר.

למעשה, בהינף כלום סיימנו פרשה אשר יכלה להרוס את הקניון ואת חיי העובדים בו. חסכנו כסף וחיים ועל כך יש להודות לניסיון הרב של חברת האבטחה שלנו מול עבריינים ופורעי חוק. אין ספק שהעבריינים ינסו עוד לבדוק את השטח, אך הם לא יעיזו לפעול בשנית.

שוב אנו נתקלים באותן התמונות המזעזעות, אך אין מדובר בפיגוע חבלני או במלחמה, אפילו לא ברוצח לאומני בודד. מדובר ברוצח קר ואכזרי מאין כמוהו – בן הנוער עם הסכין. יושבת לה משפחה בערב שישי, עם שני ילדים קטנים וחושבת שהיא מוגנת מכל רע. רעש מבחוץ, בקשה תמימה להתחשבות ולפתע שוב אותה שלולית הדם המציפה את רחובותינו.

צפו בסיקור רצח גדי ויכמן מתוך MAKO:

בישראל 2012, אדם יכול לקפח את חייו תוך שניות, על לא עוול בידיו. הקורבן נותר כמו חיה פצועה בשטח, ממתין למותו, המשפחה הופכת ליתומה והכאב נשאר לעד.

הטרגדיה הזו, חוזרת לדאבוננו פעם אחר פעם בשנים האחרונות. אנשים לא חוששים לקחת את חייהם של אחרים, דוקרים, יורים, פוצעים ורוצחים. נהגים פוגעים ובורחים וחושבים ששום דבר לא יקרה להם. האמת היא, שהם צודקים.

חקירה קצרה ומאסר קצר עוד יותר

חבורת הרוצחים, אשר לקחה את חייו של גדי ויכמן ז"ל, נלכדה מהר ועל כך מגיע צל"ש לחוקרים אשר לקחו חלק בחקירה. הבעיה מתחילה כאשר מבינים שרוב המעורבים ישבו בכלא מספר שנים בודדות (אם בכלל), הרוצח עצמו יקבל מאסר עולם קצוב על הריגה (ולא על רצח) ובתוך מספר שנים הם יהיו כולם חופשיים, עם כיפה על הראש שתישאר מימי תרגילי ההגנה במשפט. למשפחת ויכמן לא יהיה עוד חופש מהאבל ושום התנהגות טובה לא תקצר את אבלם בשליש.

סעדו, ויכמן, קרפ ורבים אחרים שנפלו קורבן על מזבח הבריונות והערצת הסכין, הבהירו לנו דבר אחד – ללא עונש מוות לא תתקיים הרתעה. ברגע שיש לבית המשפט הוכחות מצולמות – יש לקבוע עונש מוות. פתאום כקסם, אנשים כבר לא יעזו לצאת סתם כך עם סכין מהבית, כי הם יבינו שמחיר השימוש בה הוא חייהם שלהם. במקום להשתחרר לאחר מספר שנים של מאסר נוח ותמיכה מהמדינה, הם פשוט ישלחו אל הכסא החשמלי.

צפו בסיקור גזר הדין מתוך חדשות 2:

להכיר במציאות ולפעול

זה מובן, מדינת ישראל לא יכולה לשמור על כל אזרח ובכל מקום, בשום מקום בעולם לא ניתן לעשות זאת. המשטרה מבצעת פעולות למניעת אירועים פליליים ואירועי פח"ע, ישנם השיטור העירוני, השיטור המשולב ושאר גופי בטחון, אך הם לא יכולים להיות בכל מקום כל הזמן.

עם רדת הלילה, יוצאות חבורות הביריונים אל הרחובות והגנים, נערים ונערות צורכים סמים, שותים אלכוהול ומעודדים זה את זה להוכיח את עליונותם. ברגע שהדברים משתבשים – הסכינים נשלפות. עונש מוות יעזור להשאיר את הסכין בבית. עונש המוות יגרום לנהג פוגע לעצור ולנסות לסייע לנפגע. כל אדם בכל גיל ידע כי האגרוף, הסכין והאקדח, הם כולם הכרטיס שלו לכסא החשמלי.

המחיר של משפחה יתומה והרוסה צריך להיות עונש מוות!

אז לפני הורדת מחירי הדלק, לפני המלחמות עם העולם, הגיע הזמן לדאוג לצדק החברתי האמיתי ולשים סוף לשלטון האיימים של בריוני הרחוב. עונש המוות יחד עם שפיטה מהירה ונוקבת, יסייעו תוך זמן קצר לצניחת גרף הפשיעה אל עבר האפס.

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, החליט בהחלטה חד צדדית שאבטחת אזור דרום העיר איננה בתחום אחריותו וממשלת ישראל החליטה שהיא איננה עושה שום דבר בנדון. מה שקורה כעת, זה שהשטח מדבר ולמרות ההתעלמות – קולו עוד ייגבר עד שנראה כי אחרנו את המועד להרגעתו.

מבעירים את השטח

בשבוע שעבר, בזמן שיצאו חבר'ה צעירים ממועדון, הותקף הבחור והבחורה (ילדה כבת 15) עברה מסכת מעשים מגונים ותקיפות גופניות. לאחר מכן, באה כמובן תגובת השכונה, אשר התבטאה בהשלכת בקבוקי תבערה ושאר מעשים בלתי חוקיים מצד האזרחים הישראלים באזור.

ברור לכל אדם שמטפל בביטחון וברווחה, שכל עשרות אלפי המסתננים שנמצאים במדינת ישראל ואינם רשאים לעבוד מכיוון שהמדינה איננה מעניקה להם אשרות עבודה, הם פושעים בעל כורחם. למסתננים אלו, כמו לכל בני האדם, ישנו יצר הישרדותי ובשלב כלשהו הרעב מכניע אותם והם הולכים "לדרוש" את צרכיהם, בין אם מדובר ברעב לאוכל או ברעב לסיפוק יצריהם. ישנו גבול ליכולת הדחקת היצרים של אדם במצוקה ובשלב כלשהו הם שולחים את נפשם למות עם פלישתים ומשאירים, כמו במקרה האחרון, משפחה הרוסה וילדה שבורה.

מובאים לפתחו של הפשע

בכדי לטפל בבעיית המסתננים, מעבר לפן הבטחוני-מדיני שיבוצע על ידי חומת מגן לאורך הגבול, יש לאבטח את תושבי דרום תל אביב ודרום הארץ (בערים כמו אשדוד ואילת למשל), לא רק מאויבים מבחוץ, אלא גם ממפגעים מבפנים. המאפיה המתהווה בין המסתננים, חבירתם לגורמי פשע בארץ והתרבותם המהירה, גורמת לכך שכל יום שבו אנו ממתינים ללא פעולה, הופך את המשימה לקשה יותר עד שהיא תתפוצץ לנו בפנים.

בדרך לשם, ימשכו מעשי הפשע וההרג משני הצדדים, עד לאנרכיה טוטאלית.

לפעול עכשיו

כל שהממשלה מטאטאת כעת אל מתחת לשטיח, יהפוך להר אבק עצום שלא ניתן יהיה לטפל בו באמצעים רגילים. האבטחה של תושבי תל אביב צריכה להתבצע על ידי העירייה, המשטרה והגורמים הנספחים אליהם.

יש להחזיר את המסתננים למדינות מהן הם הגיעו, הן בגלל המצב הכלכלי במדינה והן לאור המפגע הבטחוני שבהשארתם כאן. אכלוב עשרות אלפי אנשים ממדינות זרות, אשר אינם מפוקחים ואינם נבדקים כיאות, עשוי לגרום להתפרצות מחלות שאין אנו מכירים ולגרום למפגעים שפשוט לא ניתן יהיה להתמודד איתם.

אך הדבר החשוב ביותר הוא, אבטחת תושבי המדינה האזרחים ושמירה על חייהם, בטחונם ובנותיהם.

כל המפלגות צריכות שרצח רבין יהיה בתוכן ובמחשבתן. אנשי המפלגות צריכים לזכור כי עליהם למנוע הסתה פרועה ואני אף מציע כי אלו יחתמו על אמנה שתשמור על המועמדים ועל מערכת הבחירות מסכנות אלו.

מוציאים שלדים מהארון

היועצים הפוליטיים, שידם קלה מאוד בנושא האפלייה ורצח האופי לבעלי הדעות המנוגדות להם באמצעות עלילות קשות והיועצים הסודיים אשר נמצאים בכל מטה בחירות, אשר תפקידם הוא לחפש ולהוציא שלדים מארונותיהם של המועמדים המתחרים, צריכים לזכור את המחיר למעשיהם.

לא מזמן ראינו בצרפת מקרה של מועמד מוביל ביותר, אשר נפל לאחר שבאמצעות תרגיל מלוכלך הצליחו מתחריו לחשוף את הרגלי המין שלו. זהו צעד שפל, אשר לא היה צריך להעשות והוכיח כי בבתקופות כאלה, פוליטיקאים הופכים לחסרי גבולות. חדרנית אשר קיבלה שוחד פיתתה אותו למעשי מין ולאחר מכן טענה כי נאנסה. למרות שהדברים התבררו בהמשך, עצם המעצר עצמו כבר עשה את שלו.

אגב, מבלי לפרט שמות, גם בישראל היו לא מעט מקרים שכאלו, הן לפוליטיקאים והן לאנשי צבא.

לאור כל אלו, אני חוזר ומפציר במועמדים ואנשיהם: דאגו לאבטחה סביבכם ושמרו על טוהר הבחירות, הן בקלפי והן מחוצה לו. מדינת ישראל לא צריכה עוד רצח פוליטי וזכרו כי אשמתו של המסית איננה פחותה מזו של המבצע.

בשנים האחרונות, אנו שומעים יותר ויותר על אנשי עסקים ובעלי חברות, גדולות וקטנות כאחת, אשר משפחות הפשע "הביעו התעניינות" בכספי הרווחים שלהם. לרוב, נקשרים מקרים אלו בפריחה יוצאת דופן אשר מסיטה מבטים רבים אל העסק, או לחלופין – הלוואות בשוק האפור. כיצד חברת אבטחה מקצועית יכולה להגן על אנשים אלו – על כך במאמר הבא.

לא מעט אנשי עסקים, כאשר הם נקלעים לבעייה כלכלית, פונים לשוק האפור במקום לגופים המוכרים. נתינת הכספים בשוק זה היא עם אצבע קלה על ההדק, אך לא פעם הלווה לא שם לב שאקדח זה מופנה לראשו. וכך, אדם אשר צריך מליון דולר, מקבל 4 מיליון, סתם כדי שיהיה אקסטרה, ולא מצליח לעמוד בריביות האסטרונומיות.

לאט לאט, נכסיו של האדם אשר לא עומד בתשלומים, מועברים לידי משפחת הפשע ולאחר שאלו נגמרים – מתחילים האיומים על חייו ועל חיי משפחתו. לרוב האיומים הללו מתבצעים באישון לילה, על ידי בריונים המגיעים לביתו של הלווה, או לחלופין – מועברים דרך הילדים בכדי להבהיר את עצמת האיום. הלווה המאוים, לא מעיז אפילו לפנות למשטרה וכך לא פעם אנו שומכעים על אדם זה או אחר אשר שם קץ לחייו מהפחד.

החברה הטובים ששומרים על העסק

נוסף על מקרים אלו, ישנו תחום ה"חסות" (פרוטקשן), אשר בדרך כלל מופנה על ידי משפחות הפשע וחיליהן, לאנשי עסקים אשר נראה שמתפקדים יפה. במקרים רבים מדובר בבעלי מועדוני לילה, חברות למכירת רכבים, מפעלים וכו'.

בוקר בהיר אחד, מגיעה חבורה של "חברה טובים", מדברים עם בעל העסק ומבהירים לו כי "יש בעיות אבטחה כבדות המאיימות על העסק", אך הם מוכנים להגן עליו תמורת ל-40% מהרווחים. בכדי להבהיר עד כמה "בעיות האבטחה" רציניות, ההסבר מלווה בדרך כלל גם באגרוף או איום אקדח. אם יתנגד, איש העסקים צפוי למצוא את רכבו שרוף או את ביתו פרוץ.

לאחר שהאיש מתחיל לשלם דמי חסות שבועיים או חודשיים, התיאבון של משפחת הפשע גדל, וזו מצידה – מתחילה להגדיל את הדרישות עד שבעל העסק מוצא את עצמו מחוץ למפעל חייו.

אבטחת אנשי עסקים והפתרונות

התמונה של פרוטקשן לעולם התחתון היא רחבת היקף, אבל נעצרת בן רגע אם אנשי מקצוע כמו חברת האבטחה שלי – BTS, מטפלת בפרשה.השיטה שלנו היא להכנס אל תוך העסק ולחיי המאוים מיידית. אנו מאבטחים את איש העסקים ואת משפחתו, את הבתים ואת המכוניות בצורה הרמטית.

תוך כדי הפיכת סביבת חייו לסטרילית, אנו פונים למשטרת ישראל אשר משתפת עמנו פעולה בשמחה, תוך תיאום והבנות. השוטרים אוספים ראיות ומקליטים את שיחות האיומים של העבריינים. כל הצילומים והראיות למיניהן נאספות לידי תיק תביעה. במקביל, עורך הדין הבכיר שלנו, נכנס לתמונה ומטפל בכל הצד המשפטי במקצועיות.

המשפטן שלנו הוא איש קשרים אצל בכירי מערכת המשפט בארץ, דבר אשר מסייע לסגירת המעגל המושלם ליציאה מחיי האיומים: חברת אבטחה מנוסה, משטרת ישראל ופרקליטים בכירים. הניתוח הוא חד כיווני, מהיר ומוצלח.

מקרים אלו המגיעים אלינו, מסתיימים לרוב במעצרים קשים של משפחות הפשע וחייליהן, והסרת האיומים והייסורים מחייו של איש העסקים המאובטח.

למעבר לכתבה לחצו על התמונה:

האזינו לראיון עם אל"מ בני טל מתוך תכניתו של גבי גזית ברדיו 103FM:

"ג'וליאני בנה את עצמו בניו יורק על ניקיון כזה, והניקיון של תל אביב הוא לא פחות חשוב". ההצעה של טל, כאמור, רדיקלית למדי. בחזונו הוא מציע להציב מאות מצלמות באזור התחנות המרכזיות, לאסוף מודיעין ולהשתמש במאות מאבטחים כדי לעצור, לאזוק ולהעלות לאוטובוסים או למשאיות המוני פליטים.
"זו צריכה להיות פעולה מאוד אלימה עם מוכנות לקבוצות התנגדות אלימות של מסתננים", כתב טל.

מתוך ג'רוזלם פוסט

לפני כשבועיים התעוררנו עם הודעה מזעזעת ומצמררת, שבמדינת ישראל של שנת 2012, גבר ישראלי-יהודי נורה למוות ככלב (תרתי משמע) יחד עם כלבו האהוב. האם ניתן היה למנוע את המקרה או לפחות להקל את תוצאותיו ההרסניות?

מניסיוני בעבודה בערים בעלות דו-קיום שברירי, כגון רמלה ולוד, ישנו צורך להשקיע רבות בבטחון התושבים, הן היהודים והן הערבים. העיריות מצידן, לא תמיד שמות דגש מספיק על בטחון האזרחים, בדיוק כפי שקרה במקרה האחרון.

סעדו, אשר נראה בשיא כוחו ואונו, היה מסייר בצעדות לילה עם כלבו בעיר שכל כך אהב ובה היה גם אהוב. לדבריה של גרושתו של סעדו, הוא היה אדם מופנם אשר לא נוטה לעימותים ומחפש את השקט שלו. בנוסף, לפי הפרסומים, היה סעדו גם אהוב על ערביי האזור אשר אותם כיבד ומהם קיבל כבוד בחזרה. למרות כל זאת, הוא עדיין הפך לקורבן של ידיהם הרצחניות של חבורת הנערים הערבים אשר ראו בו את "היהודי הישראלי" החזק והנוקשה. סעדו לא לקח בחשבון את הסיכון שבהפניית גבו לחבורה ואלו – ירו בו כאחרוני הפחדנים וכראשוני הרוצחים, בגב.

צפו בסיקור המקרה בחדשות ערוץ 2:

מציאות שונה ואלימה

סעדו ושאר אזרחי המדינה היהודים, היו צריכים להבין כי המציאות היא שונה ממה שלעיתים נראה. חיים בקרבנו ערבים נחמדים רבים אשר אנו חולקים עמם את חיינו בשמחה, אך ביניהם ישנם גם אלו אשר מחפשים לא פעם את הבטן הרכה שלנו.

לכן, אני ממליץ להקפיד על אמצעים להגנה עצמית, החל מלחצני מצוקה וספריים למיניהם ועד לאקדח לבעלי רישיון הנשק. כמו כן, לדעתי על העיריות בישראל לספק מקדמי הגנה כגון תאורת רחוב חזקה, אשר מונעת מהמבקשים לפגע את ההסתתרות והבריחה הקלה.

"עיר ללא אלימות" היא עיר אשר בה פרושים מערכים של אלפי מצלמות אבטחה, המרכזות את המידע לחדרי בקרה, אשר מסוגלים להקפיץ במהירות פקחים או שוטרים בכדי לטפל במצבים, בתקווה – עוד לפני שהפכו להרסניים.

כבר ראינו לא מזמן, מקרים של מניעה ברגע האחרון וגם של איתור חשודים במעשים, על ידי איתור בעזרת מצלמות אבטחה. אלו הם מקרים קלאסיים לתגובה מהירה של אנשי ביטחון וזו בעצם המטרה של "עיר ללא אלימות".

האזינו לגרושתו של סעדו בראיון לרדיו 103FM:

אבטחה, ענישה וחינוך

במקרה של סעדו לדוגמה, במידה והאזור היה מרושת במצלמות, הפקחים יכלו לזהות התקהלות של בני נוער אל מול אדם בודד עם כלבו ולהקפיץ כוח שיטור למקום. כבר הביקור עצמו של הכוחות יכל להרתיע ולגרום לבני הטיפשעשרה לחשוב פעם נוספת לפני המעשה המתועב. אך השילוב של אדם לבדו, אזור חשוך והיעדר מצלמות האבטחה – יצר עבורם את התנאים המתאימים ביותר לביצוע הרצח.

לסיכום הדברים, אני קורא כאן מעל שורות אלו להחמרת הענישה בישראל ובכללה: החלת מאסר עולם לא קצוב עד לסוף ימיו של הרוצח ו/או החלת עונש מוות. לאור הענישה הקלילה בישראל, יש לנו מאות ואלפי רוצחים המתהלכים להם חופשיים בזמן שקורבנותייהם שוכבים מתחת לאדמה ובני משפחותיהם של הקורבנות מתהלכים עליה שבורים למשך חייהם.

החבורה שרצחה את סעדו צריכה לקבל מאסר עולם או עונש מוות בזריקה או כסא חשמלי, דבר המבטיח שלאחר מכן תראה ירידה תלולה במקרי האלימות והפשיעה בארץ. מכיוון שאנו תמיד מקפידים להיות יפי נפש ואין לנו עונשים שכאלו בסקאלת הענישה אנשים מודעים לעובדה כי לכל מעשה ישנו מחיר וגובים חיי אדם כבמבצע סוף עונה.

עונשים אלו, בשילוב חינוך מתאים לבני הנוער, אשר מגיל צעיר יבינו כי רצח איננו דבר שניתן לצאת ממנו בקלות ותוך הגברת רמת הכוננות בערים בעלות הדו-קיום השברירי כל כך, יסייעו למנוע מקרים נוספים, שלבינתיים – בטוח יגיעו.

ההוצאה לפועל ידועה לכל אזרח שאי פעם נזקק לשירותיה (וגם לאלו שבצד השני של המתרס), כאחד הגופים הביורוקרטים האיטיים במדינה. זהו גוף אשר מנוהל על ידי המדינה, אשר לא פעם תהליכים בו לוקחים זמן ארוך וגורמים לסחבת אשר מסבה לא מעט נזק למבקשים להפעיל את זכותם להשתמש בו. האם לא הגיע הזמן להפריטו?

לאחר שנים של ניסיון באבטחה ויישום הוצאה לפועל, אני כול להגיד בבטחון כי בהחלט ישנה סיבה מובהקת להעברת פעילות ההוצאה לפועל בישראל לידי גוף פרטי. הסיבה לכך היא פשוטה מאוד – ברגע שגוף פרטי ינהל את גביית החובות של בתי המשפט ואת הצווים השונים, הדברים יעבדו בצורה חלקה יותר.

במקרים רבים, למרות התדמית אשר נדבקה להפרטה, העבודה לשם רווח יוצרת יעילות נדרשת. ברגע שכוח האדם מתומחר ואין מדובר בפקידים ממשלתיים אשר עובדים כחצי משרה ולא לפי תפוקה, כאשר מדובר בעבודה מסודרת ולמנהלים ישנו אינטרס להגביר את אחוז הרווח שלהם על ידי ביצוע העבודה בצורה היעילה ביותר – הסחבת נגמרת והגוף הממשלתי, אשר הפך ברבות השנים לבדיחה בעיני חלק מפורעי החוק, יהפוך לזרוע מבצעת איכותית ומרתיעה.

עבריינים רבים יודעים שאכיפת הצווים ופעילות ההוצאה לפועל אינן מתבצעות ביעילות. לכן, הם מרשים לעצמם להגרר בתשלומים, להתחמק מסגירת חובות ומוצאים כל פרצה אפשרית בחוק בכדי לייצר סחבת ביורוקרטית נוספת. ברגע שהגוף הממשלתי יהפוך לעסק פרטי ויהיו מעין "מרשלים" של ההוצאה לפועל אשר ירוצו אחרי אנשים – העסק יראה שונה, מסחרי והרבה יותר כלכלי למדינה.

את ההפרטה יש לבצע על ידי מכרז בפיקוח ממשלתי, אשר יקבע את התנאים להעברת השליטה בהוצאה לפועל לגוף הפרטי.

חברת האבטחה שלנו – BTS, היא בעלת ניסיון רב של 33 שנים בתחום האבטחה וההוצאה לפועל ויכולה לעמוד בדרישות אשר יוטלו על גוף שכזה. המדינה תרוויח הכנסה כלכלית ותחסוך משכורות לריק והאזרחים ירוויחו גוף יעיל אשר מגן עליהם ומונע מהם להפוך לקורבנות פעם אחר פעם.

In general, the Israeli Mossad tends to assist Jewish communities in times of need by providing professional guidance to security guards as well as by providing necessary backup from above. However, when routine strikes, the responsibility normally lies with the local community.

The key factor behind the critical security awareness abroad is the intelligence. When such reliable intelligence is provided, all forces can make the necessary security arrangements in advance, allocating the proper resources designated for the community's perimeter security. Nowadays, there are many Muslim communities in France as well as in other adjacent European countries that wish to annihilate the State of Israel as well as to wipeout the entire Jewish Diaspora. Nothing has changed.

Hiring and Training Security Guards

The security guards in charge of the well being of the Jewish communities can be divided into two main groups. The first one is composed of volunteers coming directly from inside the community itself; they fill a relatively minor role. The second group consists of Israelis working or studying abroad. They serve as the de-facto security guards and bodyguards on scene. The most important issue here is to prevent the hiring of local and Non-Jewish security guards that can eventually end up being the ones causing the most damage.

The entire security detail goes through advanced training courses provided by the Mossad and other security forces. They leave the country with a registered weapon given to them by the Israeli Ministry of the Interior. Many countries in Europe do not fancy this habit, nevertheless, the European Ministry of Interior allows communities in need of constant security to carry similar accessories.

Observations and Perimeter Security

Both visible and invisible security guards should be present in schools during morning peak hours in which parents drop their children in school on their way to work. When so many potential targets are present at the same place and at the same time – the entire venue can easily turn into a horrendous blood-bath.

Furthermore, I firmly believe that the parents should not be the ones driving their kids to school. The kids should travel in a secured bus that picks up every kid directly from his front door. The security guard present on the bus should go down on every stop, check the surroundings and only when he makes sure that everything is safe – the bus shall continue  en route. Such a scenario might remind us the days of the 1982 Lebanon war. However, similar security arrangements are of utmost importance, especially when it comes to private schools attended by children of various embassies' employees.

In addition, dolly security cameras linked to a centralized control room must be installed around the school's surroundings, thus providing the guards with the opportunity to scan the entire perimeter. In some cases that require special attention, the use of security guards and snipers situated on the rooftops become worthy of consideration.

Moreover, in my opinion, as far as the safety of the pupils is concerned, the local police must also be involved. Armed policemen wearing bullet-proof vests should guard the entrance, constantly aware and ready to engage potential threats.

It seems almost as if local security forces have enjoyed temporary silence which was followed by a disturbing routine. Jewish communities around the world have always been and will unfortunately continue to be in constant danger. However, we must do everything in our power in order to prevent dreadful incidents as the one we have witnessed last week.

לאחרונה נערכו הבחירות לראשות מפלגת קדימה, המשמשת כמפלגת הדגל של האופוזיציה בכנסת ישראל. המנצח בבחירות אל מול היו"ר הקודמת, ציפי ליבני, הינו רא"ל שאול מופז – דבר שלדעתי משנה את חוקי המשחק בכל הנוגע לאבטחת יו"ר האופוזיציה.

שאול מופז, מתוקף היותו רמטכ"ל לשעבר ואדם אשר התבטא לא פעם בסוגיות בטחוניות אלו ואחרות, הופך מן הסתם עם כניסתו לתפקיד למטרה מפתה הרבה יותר לארגוני טרור למיניהם מאשר יושבת הראש הקודמת.

כחלק מהעברת התפקיד, גם זכויות האבטחה אשר מסופקת על ידי היחידה לאבטחת אישים והרכב המשורין עוברים לשירותו של היו"ר החדש, שאול מופז. למרות זאת, תפקידיו הקודמים, תפקידו החדש, העובדה שהוא משמש כיו"ר ועדת חוץ ובטחון ואזור מגוריו אשר קרוב לשטחים, מחייבים כי האבטחה על מופז תהיה הדוקה יותר ורחבה יותר.

אנו יודעים כי כאיראנים, החיזבאללה וחבריהם השונים, שמו את ראשי ההנהגה הישראלית ברשימת היעדים שלהם לחיסול. למרות חוסר הצלחתם עד כה, אין להקל בכך ראש ולזלזל ביכולותיהם אלא לזקוף זאת לזכותה של היחידה אשר מאומנת על ידי השב"כ וכל המאבטחים בה נמדדים תחת קריטריונים קפדנייםורמת אימונים קשוחה ורצינית, בכדי למלא את תפקידם ביעילות בארץ ובחו"ל.

כאמור, בתור האחראי על אבטחת מופז, הייתי מרים את רמת האבטחה סביב היו"ר החדש תוך התחשבות בעברו הצבאי-בטחוני והדרך בה הוא מצטייר בעיני אויבינו, בניגוד לקודמתו בתפקיד אשר "לא הרגיזה" את האויבים.

האלימות במגרשי הכדורגל כבר מזמן איננה תופעה חולפת. אירועי השבוע האחרון הבהירו לכולם כי מדובר בנגע אשר חלחל אל כל שכבות הנוגעים בדבר, החל מהאוהדים, אשר חושפים בכל פעם רמות חדשות של גזענות ואלימות, ועד לשחקנים ואנשי הצוות הניהולי אשר לעיתים מסגלים לעצמם התנהגות של אחרוני העבריינים.

לדעתי, לאור ההתנהלות הזו והסכנה הנשקפת אפילו לשחקנים כמו עלי חטיב אשר נאלץ להתאשפז לאחר שהותקף על ידי אחד מאנשי הצוות של מכבי פתח תקוה, על כל קבוצת כדורגל – למנות חברת אבטחה אשר תאבטח את השחקנים משולי המגרש ותתערב ותגן עליהם במקרה הצורך.

מקרה כמו של חטיב יכל בקלות להגמר בנזק חמור יותר ואף במוות. להזכירכם, ההבדל בין מכת פציעה למכת מוות הינו קטן ביותר והפרש של סנטימטר במיקום הפגיעה או עוצמה קצת חזקה יותר, עשויים לגרום למקרה הרה אסון. במידה והיו מאבטחים לקבוצות, אף שחקן לא היה מעז להגיע לסיטואציה שכזו ויותר מכך – כל התפתחות של אלימות הייתה מופסקת בן רגע על ידי המאבטחים האישיים.

האנרכיה אשר נגרמה מהמחסור (המורגש ביותר) של כוחות המשטרה במגרשי הכדורגל, הביאה לכך שיש ליצר את איזון הכוחות בצורה מלאכותית. קבוצה של מאבטחים מגודלים, לבושים במדים המזוהים עם הקבוצה אליה הם משתייכים, יכולים ליצור את ההרתעה הנחוצה כל כך לצערנו.

אם נסתכל על הקהל האנגלי למשל, אשר נהג להתפרע באלימות חסרת מעצורים, עד אשר נכנסה המשטרה יחד עם יחידות האבטחה שלה והשליטה סדר – נבין שגם כאן נחוצה אותה הפעולה. הפרדה מקצועית, סינון נבון של אוהדים ויצירת אזורים סטרילים לאוהדי שתי הקבוצות (עד לרמת חניונים נפרדים), כל אלו יכולים לסייע גם בישראל בהורדת רמת האלימות והחזרת השפיות למגרשים של הספורט שהפך למייצג של האלימות.

שלטונות הספורט במדינת ישראל – החל משרת הספורט, דרך משטרת ישראל ועד ראשי ההתאחדות לכדורגל, צריכים להחזיר את כוחות המשטרה למגרשים בסיוע היחידות הטובות ביותר שיש למשטרה להציע. עד אז – על הקבוצות לדאוג לאבטחתן האישית, אחרת נראה שקצר הזמן עד שישלפו סכינים במגרש ונספור הרוגים על הדשא.

בשבוע האחרון, זועזענו כולנו מיכולות האכזריות, כאשר חמושים ירו למוות בשני מבוגרים ובשלושה ילדים קטנים, בכניסה לבית ספר יהודי בטולוז-צרפת. מקרה זה, מחזיר מחדש לסדר היום, את החשיבות שבאבטחת מוסדות יהודים ובתי ספר ברחבי אירופה והעולם.

כעקרון, המוסד הישראלי נוהג לסייע לקהילות היהודיות ברחבי העולם, באמצעות הדרכת מאבטחים וסיוע מלמעלה כאשר ישנו צורך בכך. אך האבטחה בזמני "שגרה", מוטלת על הקהילה עצמה.

בבסיסה של המוכנות לאבטחה ובמיוחד מעבר לים, עומדת היכולת המודיעינית. ברגע שישנו מודיעין, ניתן להערך בהתאם וכמובן להקצות משאבים רבים יותר לצורך אבטחה היקפית ככל הניתן של הקהילה. בצרפת ומדינות נוספות באירופה, ישנן קהילות מוסלמיות גדולות אשר הן בעלות מוטיבציה גדולה לפגע ולסלק את היהודים מעל פני האדמה – כמו תמיד.

צפו בסיקור הפרשה מתוך חדשות ערוץ 2:

איסוף מאבטחים והכשרה

את מאבטחי הקהילה ניתן לחלק לשתי קבוצות. ישנם המתנדבים מתוך הקהילה עצמה, אשר מסייעים בארגון וליווי וישנם המאבטחים עצמם. מאבטחים אלו הם בדרך כלל ישראלים או סטודנטים ישראלים אשר לומדים בחו"ל. החשוב בתפישה זו, הוא מניעת האפשרות של גיוס מאבטחים מקומיים – לא יהודיים שעשויים לבסוף להתברר כבעלי אינטרס לפגע.

המאבטחים אשר מאותרים בארץ או בחו"ל, נבדקים ועוברים הכשרה מתקדמת על ידי המוסד וכחות הביטחון ויוצאים לחו"ל עם נשק אשר קיבלו ממשרד הפנים. הדבר מאוד לא מקובל, לאור העובדה שבאירופה מקפידים על הרחקת הנשק מהאזרחים, אך משרד הפים האירופי מספק רישיונות נשק  וארונות נשק לקהילות הנזקקות לכך.

תצפיות ואבטחה היקפית

את המוסדות ובתי הספר יש לאבטח באמצעות מאבטחים גלויים וסמויים. בשעות הבוקר, כאשר ההורים מביאים את הילדים וגנים ובתי הספר, מתרכזים כולם חשופים בכניסות למוסדות, מה שבנוסף לפקק הנוצר – מהווה מלכודת מוות להורים ולילדים.

לדעתי, יש להפריד את ההורים מהסעת הילדים ולבצע את האיסופים באמצעות אוטובוס מאובטח, אשר אוסף כל ילד מפתח ביתו, כאשר מאבטח יורד מן האוטובוס, מוודא שהמצב בטוח ורק אז ממשיכים לנסוע. אמנם הדבר מזכיר במקצת את ימי לבנון, אך הדבר הכרחי לבטיחותם של הילדים – במיוחד בבתי הספר הפרטיים של עובדי הקונסולויות למיניהן.

בנוסף, יש להתקין מצלמות על מסילות נעות, אשר מחוברות כולן לחדר בקרה, המאפשר למאבטחים לסרוק בצורה היקפית את השטח סביב בית הספר. ניתן, בזמנים המצריכים זאת, להציב גם צלפים ומאבטחים על הגגות, אשר יוכלו לאתר חשודים.

כמו כן, לדעתי ישנו צורך בהתערבות של המשטרה המקומית, אשר עליה להציב שוטרים בכניסה לבית הספר, באפוד מלא ומוכנות לאבטח. נראה שהאבטחה המקומית נהנתה מהשקט הזמני שנקרה בדרכה והשגרה המסוכנת תפסה את מקומה. הקהילות היהודיות תמיד היו ונראה שבמשך שנים נוספות – עוד ימשיכו להיות בסכנה ברחבי העולם, אך עלינו לעשות את המירב שניתן בכדי למנוע את חזרתם של מקרים נוראיים שכאלו.

Colonel Beni Tal, managing director of B.T.S Security has been an integral part of the executive protection detail working with many prominent Israeli leaders, both during their stay in Israel and abroad. Among the people he worked with you'll find incumbent President Shimon Peres and late Prime Minister Yitzhak Rabin. Based on Mr. Tal's extensive experience in the field of Executive Protection and Security – here are some tips regarding the security of incumbent Israeli Prime Minister – Benjamin Netanyahu

The Itinerary – Security's Achilles ' heel

Massively packed and crowded events, such as the AIPAC Policy Summit in which Mr. Netanyahu has participated recently, make the executive protection task a lot more difficult. The Prime Minister's secret itinerary becomes visible due to the fact that the general itinerary becomes public. In other words, every citizen knows the exact time and place in which Netanyahu will meet President Obama or any other foreign leader.

Furthermore, everyone is aware of the place hosting the Prime Minister at night (The Blair House which is the official guest house for the President of the United States). This allows every potential terrorist to choose the exact time suitable for carrying out his vicious plan of attack.

When faced with such problematic conditions, all security coefficients having to do with Netanyahu's direct protection are ought to be reinforced. For example, if the Prime Minister enjoys a 100 people security detail team on a daily basis, on occasions like this the security detail has to be composed of 500 security guards.

In addition, the amount of the security guards composing the Prime Minister's concealed security circle has to be increased significantly. The abovementioned security detail has to be composed of people possessing a diverse set of physical attributes, as well as different age categories and obviously include both genders. Such criteria are of utmost importance in order for the security team to avoid possible detection. Needless to say that all members of the invisible security circle must be qualified and highly trained as far as the analysis and detection of potential threats are concerned.

Security Circles

The Prime Minister's security detail task can be divided into three separate circles:

The First Circle – consists of a visible security team that constantly follows the Prime Minister. This circle is to be assembled using only the best security guards available. No room for compromise here.

The Second Circle – consists of visible and invisible security guards which scan the premises, looking out for potential threats.

The Third Circle – composed of the police and of additional local and national defense forces, as well as from the Shin Bet invisible executive protection unit.

Moreover, before the Prime Minister arrives at a scheduled event, a security team must scan the entire area between 10-20 hours in advance. Given the fact that the exact dates of such events are published around 6 months before the actual day of the event, we cannot rule out a theoretical possibility according to which people in charge of the daily maintenance of a facility can plant bombs which will be remotely activated later using a mobile device.

In addition, the facility must be thoroughly searched by dogs trained in detecting explosives, potential sniper hideouts must be found and finally, the use of devices designated to disrupt the ability to detonate a remote bomb using distant mobile signals is in fact worthy of consideration.

In conclusion, times like this obviously make life a lot harder for the security detail in charge of securing the Prime Minister and other senior cabinet members. However, highly trained and qualified security guards are supposed to take every possible variable into account. The safety of the Prime Minister can be guaranteed by an efficient cooperation with both local and federal security forces, constant awareness and the ability to neutralize potential threats.

לאור המצב הכלכלי, כמו גם עליית הפשיעה, גוברים הסיפורים על בעלי בתים אשר מצאו עצמם נאבקים עם שוכר אשר לא מוכן להתפנות (וגם לא לשלם שכ"ד) או לחלופין, בעלי נכסים ריקים אשר יום אחד רואים את הנכס שלהם מיושב ופעיל בלי ידיעתם. כמנהל חברת האבטחה הותיקה בתחום פינוי הפולשים בישראל, אספתי עבורכם מידע שיעזור לכם להבין כיצד הליך הפינוי עובד.

בגדול, נושא הפינויים מתחלק לשני רבדים עיקריים:

מי הפולש
ישנם פולשים מקצועיים אשר עוסקים בכך למחייתם וזו בעצם ה"עבדוה" שלהם. לרוב מדובר במשפחות פשע ועבריינים, המתמחים בגניבת שטחים, אדמות ונכסים. במקרים רבים מדובר בנכסים אשר בעליהם כלל לא בארץ, או לחלופין הוא מבוגר או לא בקו השפיות.

לצורך הדגמת פשטות הפלישה במקרים שכאלו: מתחת למשרד שלנו בתל אביב, ישנו נכס אשר שווה לפחות מיליון דולר, הסגור כבר כ-30 שנה. הבעלים של הנכס מגדיר את עצמו כחסר-בית אשר מתגורר ברחובות, ישן על ספסלים ומדי פעם מתאשפז בשלוותא, בזמן שהנכס היקר שלו עומד שומם. לא פעם קרה, שנאלצנו להבריח עבריינים אשר הניחו מנעולים משלהם על שערי הנכס והכינו את השטח לפלישה.

במקרים אלו, מדובר בעסק שעובד בצורה מקצוענית, כאשר אנו מפעילים במקביל את מנהל מקרקעי ישראל ואת הרשויות הנדרשות. מה שקורה לעתים הוא, שעבריינים פולשים לנכס שהיה נטוש במשך שנים ולא שילמו ארנונה עליו, מגיעים פתאום לרשות ומשלמים כאילו הנכס עבר לחזקתם. בעלי הנכס מתנגשים עם העבריינים ואז אלו מתלוננים במשטרה על ניסיון פינוי לא חוקי ולמרבה האבסורד – הבעלים נעצר.

סחטנים ושוכרים סוררים
במקרים רבים, ישנם שוכרים אשר נכנסו לחוזה ונתקעו בלי כסף ומבינים שהם עשויים לקבל הרבה כסף מבעל הבית בכדי להתפנות. שורש העניין הוא הוכחת הפלישה הטרייה.

לפי החוק, פלישה טרייה בוצעה ב-30 הימים האחרונים. השאלה היא: איך מוכיחים את משך הזמן?

כאן בעצם מגיע עבריין או מחוסר דיור, מול קצין החקירותוטוען שהוא כבר חצי שנה בנכס. לעומתו – אני מגיע בתור אל"מ ודמות בטחונית אמינה, ומבהיר כי לפני 4 ימים הנכס עדיין היה ריק מאדם. כאן למעשה, הניסיון והשם כבר עושים את רוב העבודה. כמובן שהמראה של מאבטחים מגודלים תמיד מסייע גם הוא.

במידה והעבריין החליט כי הוא מעוניין להתחכם בכל זאת, החומה האנושית המוצבת מולו, תבהיר לו אפילו בלי מעשים כי המחשבה לא נכונה. כמובן שאם עדיין ירצה להתנגד פיזית, התגובה תהיה ראויה.

כגוף מיומן ומנוסה בתחום, אנו מוצבים בעמדה חזקה יותר מכל גוף אחר. לראיה, היו לנו עבודות בהן המפונים הזעיקו משטרה, אשר ניסתה לעצור אותנו, אך ברגע שלנו ישנו צו בית המשפט שהמחלקה המשפטית שלנו השיגה – לא נותר להם אלא לעמוד מן הצד ולהתבונן.

לסיכום, חוזק וניסיון אלו חשובים בעיקר באזורי הפריפרייה, בהם הפלישות הן נפוצות ביותר ושם גם ישנם מקרים רבים של אח עבריין ואח שוטר. לעתים קרובות בעל הבית מעדיף לשלם את הכופר לפולשים רק בכדי שיתפנו, אך אלו רואים כי טוב ונשארים עוד. אנו מסייעים ומבצעים את הפינוי בכל דרך שיבחר בעל הבית, בין אם בזו הדיפלומטית ובין אם זו הכוחנית – כמובן, הכל במסגרת החוק.

אל"מ בני טל, העומד בראש חברת האבטחה BTS-Security, אשר אבטח במהלך השנים בכירים בארץ ובחו"ל (ביניהם ניתן גם למנות את שמעון פרס ויצחק רבין), משתף מניסיונו ומסביר כיצד לדעתו יש לאבטח את ראש הממשלה הנוכחי בכדי למנוע את התממשות האיומים.

לוח הזמנים – הבטן רכה של האבטחה

אירועים גדולים כגון ועידת איפ"אק, הופכים את התנהלות האבטחה סביב ראש הממשלה לקשה מהרגיל. הלו"ז הסודי של ראש הממשלה נחשף לאור פרסומו של הלו"ז הכללי של הועידה, כל אזרח פשוט יודע מתי והיכן ייפגש נתניהו עם אובאמה או עם בכיר אחר ואף מה מקום המגורים שלו בזמן הועידה, מה שמאפשר לכל מפגע פוטנציאלי, לבחור את שעת הכושר הנכונה לו.

אל"מ בני טל עם שמעון פרס ויצחק רבין ז"ל

במצב כזה, כאשר כל הנתונים הם לרעתנו, יש לאבטח את נתניהו באמצעות הגברה חדה של כל מקדמי הביטחון שסביבו. כלומר, אם בדרך כלל יוצא עם ראש הממשלה צוות אבטחה של כמאה איש, בזמנים כאלו יש להעלותו ל-500 איש.

בנוסף, ישנו צורך משמעותי להגדלת מעגל האבטחה הסמוי ברחבי המקומות אליהם נתניהו מגיע. מאבטחים סמויים אלו, צריכים להיות בעלי מאפיינים מגוונים, מטווח רחב של גילאים ומשני המינים, בכדי להפחית את הסיכוי שייחשפו. כמובן שעליהם להיות בעלי ידע בניתוח מפגעים פוטנציאליים ויכולת לזיהוי חשודים.

מעגלי האבטחה

את אבטחת ראש הממשלה, יש לחלק לשלושה מעגלים:

המעגל הראשון – צוות גלוי הכולל את המאבטחים האיכותיים ביותר, אשר נשארים צמודים לראש הממשלה.

המעגל השני – מאבטחים סמויים וגלויים, הסורקים את השטח ללא הפסקה ומחפשים חשודים ומפגעים פוטנציאליים.

המעגל השלישי – כוחות הביטחון והמשטרה והמאבטחים הסמויים של היחידה לאבטחת אישים.

חשוב מאוד להקפיד על כך שלכל מקום אליו מגיע ראש הממשלה, כבר 10-20 שעות לפני כן, יגיע כוח חלוץ אשר יסרוק את המקום בקפידה ויהפוך אותו לסטרילי ככל שניתן. לאור העובדה כי התאריכים לועידות שכאלה מתפרסמים כחצי שנה – שנה מראש, תיאורטית – אנשי אחזקה יכולים להטמין פצצות ומתענים בתוך גוף המבנה עצמו ולהפעילם על ידי סלולרי בהמשך.

כמו כן, יש לסרוק את המבנה באמצעות כלבים המאומנים באיתור חומרי נפץ, לחפש כל מקום בו יכולים להתמקם צלפים בטווח האפשרי וגם לשקול אפשרות להצבת ניידות שיבוש אותות סלולריים, בכדי להפחית את הסיכוי ליכולת הפעלת מטענים שהוטמנו מראש במבנה.

לסיום, זמנים שכאלו מקשים את עבודת האבטחה סביב ראש הממשלה והשרים הבכירים אך מאבטחים מיומנים ומקצועיים אמורים לקחת כל גורם אפשרי בחשבון. באמצעות תקשורת נכונה עם כוחות השיטור המקומיים והפדרלים, ניטרול נכון של מפגעים ועיניים פקוחות, ניתן להבטיח את שלומו של ראש הממשלה בכל מקום אליו ילך.

לאור הביקוש הרב שיש לפינוי פולשים או פינוי שוכרים סוררים מדירות, יוצא לחברת האבטחה שלנו להתקל בלא מעט מקרים שיכלו להגמר בצורה רעה מאוד, אלמלא הניסיון והידע שלנו בתפעול מצבים שכאלו.

בשנת 2005, נרכשה חנות גדולה באזור תל אביב על ידי קונה אשר תכנן להמשיך ולהשכירה לצורך השקעה. הקונה חידש את חוזה השכירות של השוכרים הנוכחים והלך לדרכו. לאחר חודשיים, לפתע החלו לחזור הצ'קים של השוכר, אשר בתגובה נתן צ'קים חדשים אשר גם הם חזרו.

כך נמשכה ההתנהלות מספר פעמים, עד אשר הבין המשכיר כי למרות שמולו ישב אדם נחמד ולבבי כאשר חתמו על חידוש השכירות, הוא איננו אלא איש קש של אחת ממשפחות הפשע הגדולות של אזור המרכז. לאור האיומים וההפחדות מצד משפחת הפשע, נמשכה כך הסאגה עד שנת 2010.

לאחר חמש שנות המאבק הלא מוצלח, פנה המשכיר לבית משפט, שם נגלתה לעיניו הערמומיות של משפחת הפשע. לאחר כל הגשת תביעה, שינו השוכרים את שם החברה, תלו שלט חדש מחוץ לדלת וביטלו את תקפותו של הצו.

לאחר שבנואשותו פנה אלינו בעל החנות, הצלחנו תוך זמן קצר, בעזרת העו"ד שלנו, להוציא צו פינוי כולל לנכס. ארגנו את פינוי החנות לשעה 2:00 בלילה, כאשר מחוצה לה המתינו לנו משאיות אליהן העמסנו את כל הסחורה אשר נשלחה על ידינו למחסני ההוצאה לפועל.

לקראת בוקר, כאשר החלו להגיע אנשי החנות והתפרשה לה השמועה, החלו עימותים עם אנשי משפחת הפשע, כאשר הם נתקלים בחומה בצורה של מאבטחים. העבריינים ניסו לפגע באזור בדרכים אלימות שונות, ביניהן גם רימוני רסס והלם, אך בסיוע מעצרים של משטרת ישראל והמאבטחים שלנו, הצליח בעל הנכס להשכיר אותו מחדש בתוך זמן קצר.

כך, סוף סוף, לאחר 7 שנים, בזכות חברת השמירה והאבטחה שלנו, הצליח בעל הנכס להינות מפירות השקעתו.

From the Israeli new site: Nana10

Despite the fact that generalizations are never a pleasant thing for society, we cannot ignore the recurring pattern: a massive group of Arab citizens face helpless Jews, assaulting them without showing any mercy or remorse. This problem gets even more serious considering the fact the Israeli security authorities choose to ignore these outrageous phenomena and refuse to give out the extremely required weapon carrying permissions.

The wounded soldiers. (photo by: max yelinson)

As a person with extensive army experience and as the managing director of a renowned security and executive protection firm, I am very well aware of the need to protect citizens from any harm. Therefore, I firmly believe that if any of the victims involved have had a weapon in their possession, things would have in fact ended differently. Furthermore, we can also assume that a weapon could have been used as an efficient deterrent, which would have provided for the harmless extraction of everybody involved.

Even by examining the abovementioned incident involving Arik Karp, It is quite possible that the possession of a real gun or even a simulated gun, serving as a deterrent, would have kept him alive.

Where is the security when you need it the most?

The most recent episode which resulted in the severe injury of both soldiers should in fact serve as a warning sign for all Israeli authorities. The assault took place in a public place located in a very close proximity to a hospital. Needless to say, such places should be monitored closely and carefully. Nevertheless, the inadequate allocation of funds ensued in the lack of perimeter security in a place that is supposed to shield the weak.

Hospitals in Israel are almost entirely defenseless, both at the entrance itself and inside the compound; everybody is just waiting for a seriously destructive event to occur with enough blame to go around afterwards.

It is safe to say that had the hospital been equipped with the appropriate security measures, both in terms of personnel and equipment, the event in question could have been avoided completely or interrupted a lot sooner with less fatal results.

Moreover, in a hospital containing the appropriate personnel, the people attacking the soldiers would have been located in a matter of seconds by a security guard or a control room inspector that would have dispatched the proper personnel trained to handle such scenarios. Eventually, this is exactly what happened but it was too little, too late. The victims did not have any weapons and there were no cameras around. Both soldiers have endured a pogrom that reminded us of darker times in mankind's history – without any reason.

Means of Self-Defense

There are people that consider guns to be "heavy" ammo. This is exactly why other useful and efficient alternatives can be used encountering a similar scenario:

• · Had an electric shocker been used on one of the attackers, it would have probably deterred the rest.
• · Pepper Spray would have caused a temporary damage, providing the victims with sufficient time to escape or call for the necessary backup.

In addition, quality close combat training that can be provided for every high school senior or army recruit would have helped the soldiers to protect themselves and shift the balance of power during the fight.

In conclusion, the fact that soldiers not situated at the frontlines but rather in the rear try to escape and eventually get hurt by Arabs in the city of Haifa is terrible. Israeli authorities must do everything in their power to in order to enhance and strengthen security as well as to create more efficient deterrents, so that every person contemplating hurting a fellow citizen will know that he/she shall face a severe sentence and punishment.

בשנים האחרונות, אנו נתקלים יותר ויותר במקרים בהם מבוצע לינץ' באזרחים תמימים על ידי בני מיעוטים. במקרה של אריק קרפ ז"ל – זה נגמר במוות אכזרי. בסוף השבוע האחרון, הותקפו שני חיילים בחופשה, על ידי חבורה אשר הכתה בהם נמרצות ללא רחמים ואף הגדילו לעשות התוקפים וחרטו את המילה "אשף" בערבית על ראשו של אחד המותקפים.

למרות שהכללות הן לעולם לא דבר נעים לחברה, אין ברירה אלא להבין את התבנית החוזרת על עצמה, של קבוצת ערבים גדולה אל מול יהודים ללא הגנה, אשר תוקפים ללא רחם כגיבורים על חלשים. הבעיה מחמירה כאשר הרשויות ממשיכות לעצום את עיניהן ואינן מחלקות רישיונות נשק כמו שצריך וכפי שנדרש.

כאדם עם נסיון צבאי ארוך שנים וכמנהל חברת שמירה ואבטחה ותיקה, אני מודע לצורך בהגנה על אזרחים, כאשר אני סמוך ובטוח שבמידה ולמישהו מהמותקפים היה אקדח להגנה עצמית, הדברים היו נגמרים אחרת, כאשר ישנו אפילו הסיכוי כי שני הצדדים היו יוצאים ללא פגע כתוצאה מהרתעה נכונה.

אפילו במקרה של אריק קרפ, במידה והיה לו אקדח או אפילו אקדח זיקוקים או דמוי אקדח כלשהו להרתעה, הדברים אולי היו יכולים להראות אחרת.

החיילים לאחר התקיפה (צילום: מקס ילינסון)

דווקא במקומות הרגישים – אין אבטחה
המקרה האחרון צריך להדליק נורת אזהרה לכל הרשויות. התקיפה אירעה בפאתי בית חולים, במקום ציבורי ושהאבטחה בו צריכה להיות רצינית כיאה למקום שכזה. אך בגלל ניתוב לקוי של תקציבים, אין אבטחה היקפית במקום שאמור להיות מבטחם ושומרם של החלשים. בבתי החולים בישראל כמעט ואין אבטחה, לא בדלתות ולבטח שלא בתוך בית החולים עצמו וכולם מחכים לאירוע הפח"ע ולחלוקת ההאשמות.

אם בבית החולים היתה אבטחה ראויה ובכלל גם אבטחה בחניון הרי שאירוע שכזה היה נמנע או מפסיק מהר מאוד. בבית חולים עם מחלקת ביטחון ראויה, התוקפים היו מאותרים בתוך שניות על ידי מאבטח או בקר בחדר מצלמות ולמקום היו נשלחים אנשי ביטחון, מה שקרה בסופו של דבר, אך מאוחר מדי.

אך לא היו כלי נשק, לא היו מאבטחים ולא היו מצלמות היקפיות. השניים עברו פוגרום שמזכיר תקופות חשוכות בהיסטוריה, ללא סיבה.

אמצעים להגנה עצמית
למרות שאקדח עשוי להיות תחמושת "כבדה" בעבור אזרחים מסויימים, עדיין – ישנם תחליפים יעילים לא פחות, אשר היו עשויים לסייע במקרים שכאלו.

• שוקר חשמלי היה מסייע להרתיע לאחר פגיעה באחד מהתוקפים.
• גז פלפל או חרדל היו עשויים לפגוע מספיק בתוקפים בכדי להביאם לחוסר תפקוד ולאפשר למותקפים לברוח או לקרוא לתגבורת.

בנוסף, הכשרת קרב מגע איכותית, אשר ניתן להעביר לכל תלמיד תיכון ומתגייס טרי, עשויה לסייע למותקפים להגן על עצמם בעת הצורך ואף לשנות את מאזן הכוחות אל מול התוקף.

לסיכום, זהו דבר נורא כאשר חיילים בישראל, אשר מסתובבים בעורף ולא בקו החזית, צריכים לברוח ולהפגע מפורעים ערבים בתוך חיפה. על הרשויות לעשות הכל בכדי לייצר הרתעה גבוהה יותר ולחזק את האבטחה, בכדי שכל אדם המנסה לפגוע באזרח אחר – דע כי דינו יהיה כואב וכבד.