מאת: אל"מ במיל. בני טל
בשנת 2008 פנה אלי ראש עיריית רמת גן, צבי בר, בטענה שבקרוב הולכת להיות שביתה גדולה של עובדי הזבל בעיר. העובדים, אשר היו ידועים לנו מראש כאנשים עם פוטנציאל אלימות גבוה, כאשר חלקם אף גרים בשכונות הפשע הצמודות לרמת גן ובזמן הנותר משמשים כחיילים למשפחות הפשע למיניהן, לא התכוונו לתת לשביתה לעבור בשקט. כאן נכנסה חברת האבטחה שלנו לתמונה.
כחלק מההיערכות, למדנו את הנפשות הפועלות, לוח הזמנים שלהן ואספנו מודיעין רלוונטי. בנוסף, הכנו מסלולי חלוקה אלטרנטיבים, עם משאיות של חברה חיצונית שלא עובדת בדרך כלל בעיר ונערכנו ליום השביתה.
ביום בו נפתחה השבתת מגן מוסדרת עם ההסתדרות, חברת השמירה והאבטחה שלנו סידרה צוותים, אשר כללו משאית עם הפועלים ושני רכבים מאבטחים עם 6 מאבטחים בכל רכב. לפני היציאה לפעולה, יזמנו תדריך מפורט משותף לחברת האבטחה ולמשטרה באיצטדיון רמת גן ושלחנו אותם לעבודה.
הפגנת כוח בכדי למנוע שימוש בכוח
ברגע שיצאנו לשטח, נגלתה לעיני השובתים חומת כוח בצורה, אשר הרתיעה אותם מלהתקרב. כפי שהזכרתי כבר בלא מעט מקרים, אנו תמיד נעדיף להפגין כוח רב מהדרוש בכדי להפחית את הסיכוי שנאלץ גם להפעילו כנגד פורעים. חוכמתה של חברת אבטחה איננה רק בעמידה ב"אקשן" אלא בעיקר ביכולתה להרתיע ולמנוע אותו מראש.
כמובן שבהתאם לפרופיל השובתים, גם אלו אשר נרתעו מן הכוח, ניסוי לדרבן האחד את השני ליצור פרובוקציות, אך הדבר לא צלח להם. למעט מקרה אחד של אדם אשר ניסה לדחוף מאבטח ונתקל בחומת מגן של מאבטחים, לא היו עוד מקרי אלימות כנגד חברת הגיבוי שנכרה לבצע את העבודה.
למרות רצונם של השובתים להתפרע, מובן לכולם כי זו איננה עבודה עם שכר של מיליונים בצידה ומיותר עבורם לקחת את הסיכון בפגיעה פיסית כתוצאה מהתפרעות. גם החיילים הקשים ביותר של משפחות הפשע מבינים שבמידה וייפצעו – משכורת כבר לא תהיה להם.
השביתה נמשכה קרוב לשבוע ימים, עד שכל בקשותיה ותנאיה של עיריית רמת גן התקיימו והשביתה, יחד עם כוחה של חברת האבטחה שלנו בשטח – עשו את שלהם על הצד הטוב ביותר.