הגיע הזמן לדאוג לאבטחת בתי הספר

לשמור על בטחון ילדינו

לפני כל שנת לימודים, דואגות הרשויות לשיפוץ המבנים, הכנת מערכת השיעורים ושאר מיני לוגיסטיקות, אך דבר אחד חשוב ביותר נותר מוזנח וללא ניהול אמיתי – אבטחת מוסדות החינוך והתלמידים. בתקופה חמה כל כך מבחינת מודיעין ולגבי אירועי פח"ע אפשריים, הגיע הזמן להעלות את הנושא מחדש ולדון בו ברצינות.

משנה לשנה, אנו רואים דעיכה של איכות כוח האדם בתחומי אבטחת מוסדות החינוך. לפני הרבה שנים, היו מאבטחים אלו צעירים, יוצאי יחידות קרביות, מצויידים באמצעי הגנה וכמובן – בכושר גופני מצויין. מאבטחים אלו יכלו לתת את המענה הנחוץ במקרי חירום, עד להגעת כוחות שיטור או תגבורות במקרה הצורך.

כיום, ניתן למצוא בשערי בתי הספר, אנשים נחמדים וחייכנים, אך אלו אינם מאבטחים. למען האמת, רוב השומרים בכניסות למוסדות החינוך אינם מסוגלים אף להגן על עצמם. עם כל הכבוד וההערכה לאנשים אלו, הם אינם מסוגלים לספק את הביטחון הנדרש לשלומם של ילדינו וחלק גדול מהם יזדקק לניידת שח"ל לפני שישלים ריצה של 50 מטרים.

למרות שהמצב נמשך כבר שנים, הגיע הזמן להבין שלא ניתן להפקיר את חיי ילדינו בידי אבטחה ירודה כל כך ולהזניח את בטחון מוסדות החינוך בצורה שכזו, בזמן שבחו"ל יושבים בכניסות לבתי הספר מאבטחים אשר עברו הכשרות מקצועיות וקורסים מתקדמים.

במדינת ישראל, אשר כפי שידוע לכולנו – איננה המקום הבטוח בעולם, נסמכים על שיטת ה"יהיה בסדר" עד התחקיר הבא וממשיכים בהפקרת הנושא. הרי לא ייתכן שנקפיד על רמת האבטחה של התחבורה הציבורית והמועדונים יותר מאשר על רמת האבטחה במקום בו אנו משאירים את ילדינו למשך היום.

אני קורא בזאת לחזור אל המאבטחים הצעירים, אשר עוברים אימוני ירי מקצועיים, בגילאים של עד 28-30, יוצאי קרבי ויודעים לחימה. אלו ורק אלו צריכים להיות אמונים על אבטחת חיי ילדינו.