כפי שאנו יודעים, אבטחה היא תחום שבו יש להעסיק עובדים מיומנים ומנוסים. בין המקומות שבהם נדרשת אבטחה באופן יומיומי נמצאים בתי הספר שבהם לומדים ילדינו. מכיוון שישנו צורך לתת מענה לאירועים חריגים ובהם בין היתר אירועי פח"ע, אבטחה אלימה בלבד אינה מספיקה. על חברת אבטחה המעסיקה מאבטחים לבתי הספר, לחמש אותם בנשק חם (אקדח לרוב).
עם זאת, מה עושים מאבטחי בתי הספר עם כלי הנשק כאשר הם מסיימים את עבודתם במוסדות החינוך? באתר "הארץ" פורסמה כתבה מדאיגה בנושא. בכתבה צוין כי לפני שנה, בעקבות ריבוי פשעים שבוצעו באמצעות כלי נשק ששייכים לחברות אבטחה, פורסמו הנחיות חדשות למאבטחים הנושאים נשק. על פי ההנחיות, מאבטחים מפקידים את כלי הנשק בכל חברת אבטחה בסיום העבודה ולא שבים עמם לביתם. עם זאת, עדיין לא נמצא פתרון למאבטחים של מוסדות החינוך – כ-4,500 איש.
מדוע הוחרגו מאבטחי מוסדות החינוך? בשל חילוקי הדעות על המקום שבו יושאר הנשק בסיום יום הלימודים. מרכז השלטון המקומי סירב לאפשר למאבטחים להשאיר את הנשק בבית הספר, שכן הדבר לא בטיחותי.
הטעות: החרגת מוסדות החינוך מלכתחילה
לדעתי, לא היה נכון להחריג את מוסדות החינוך מהרפורמה המדוברת מלכתחילה. אם ישנו נוהל מחייב, הוא צריך לכלול כל חברת אבטחה וכל מאבטח, שכן אין הדבר משנה אם הוא עומד בשער מרכז קניות או בשער בית ספר. בסופו של יום, אין לאפשר לו לחזור הביתה עם כלי הנשק. גם בכתבה המדוברת וגם כפי שאנחנו זוכרים ממקרי עבר כמו הרצח בבנק הפועלים בבאר שבע, החזקת נשק על ידי מאבטח לאחר שעות העבודה עלולה להיות קטלנית במקרים קיצוניים.
כאן עולה שאלת האחריות: מי אמור להיות אחראי על הנושא. די ברור שהשארת כלי הנשק בבתי הספר היא בגדר 'פרצה קוראת לגנב' – וכשגורמים עברייניים או אף ילדים יידעו כי בשטח בית הספר נמצא אקדח, הם ינסו להגיע אליו. לכן, יש צורך לאסוף את כלי הנשק בסיום יום העבודה. הדבר אמור להיות מבוצע על ידי חברות האבטחה, אך לשם הוצאת המהלך לפועל והפיכתו לנורמה, דרוש שיתוף פעולה מצד משרד הפנים ברמה הרעיונית.
חשוב מאוד שבמשרד לביטחון פנים יפנימו כי מאבטחי מוסדות החינוך צריכים להיכלל ברפורמה זו ויפה שעה אחת קודם. הנושא דורש טיפול באופן מיידי, ללא חריגים כלשהם. חוסר טיפול לא ימנע – ואף עלול לזרז – את האסון הבא.