האירוע הנוראי בבאר שבע ביום שני שבו נרצחו ארבעה אנשים בסניף בנק הפועלים, ראוי לדעתי לכינוי "פיגוע חברתי", שבו כל המערכות הממלכתיות כשלו.
באותו "פיגוע חברתי", היה אדם במצוקה טוטאלית שצועק ומבקש עזרה, אבל אף אחד לא יודע מזה, לא נותן עזרה ולא רוצה לתת. כשמביטים באופיו של מבצע הרצח, איתמר אלון, רואים סרן בחיל ההנדסה שתפקד באופן מופתי באירוע ביטחוני שבו היו מעורבים מחבלים. בתקופה "ההיא", האיש הזה היה בתפקוד מקסימלי והכל היה בסדר. להערכתי, מאז אותו אירוע שבו שימש כמאבטח, השתנתה הנפש של איתמר אלון. עד אותו אירוע שבו מנע מהמחבל להמשיך בתכניתו, הוא היה אדם נורמטיבי. מאז, החלו בעיות של יחסי אנוש ובעיות התנהגות קשות, עד שהוא הודח מתפקיד המאבטח ומהעבודה והגיע למפח נפש.
הבעיה היא שאף אחד מאנשי הביטחון של עיריית באר שבע לא חשב שאולי אלון סובן מחוויה פוסט-טראומתית של הפיגוע. בצבא מאובחנים מאות ואלפי חיילים שלא שרדו את מה שעברו בשטח ונמצאים במחלקת השיקום של משרד הביטחון. הם מטופלים בכדורים תקופות ארוכות וגם מוגדרי כנכי צה"ל באחוזים גבוהים.
האזינו לבני טל מדבר על בעיות האבטחה בסניף בנק הפועלים בבאר שבע:
המחדל: מדוע אלון נשא אקדח?
העדויות המצטברות על האיש הן שהוא הסתגר בלי עבודה וחי במרפסת שבבית הוריו. 24 שעות ביממה הוא היה עומד ושורק. אפשר להבין מהדברים האלו בצורה הכי פשוטה שמשהו עם האיש הזה היה לא בסדר. למרות הכל, איתמר אלון הלך חמוש. המשטרה נטלה מידיו את הנשק בעבר, אבל במלחמה עוקבת, שופט לא רציני לעניות דעתי, טעה והחזיר לו אותו. באותו הנשק בוצע הפיגוע הרצחני בבנק הפועלים. זהו כשל אבטחה חמור.
מעדויות שאני שומע, גם הוריו של אלון פחדו ממנו ובבית היו המון כעסים וצעקות. מספיק לראות את תמונתו שבה הוא נראה מזוקן כדי להבין את הקושי הנפשי שבו הוא נתון. לדעתי, גם בצבא, גם במחלקת הביטחון בעיריית באר שבע שנתנה לו ציון לשבח על ההתנהגות באירוע ההוא וגם בבנק – היו צריכים להבחין כי קיימת בעיה שמצריכה טיפול. סביר להניח שעם טיפול בסיסי של כדורים ותרופות, אלון לא היה מגיב כך. קל מאוד לזרוק את האדם לפינה שבה הוא אשם.
צפו בסרטוני האבטחה מבנק הפועלים בבאר שבע:
באותו אירוע חמור, אלון נראה מבצע וידוי הריגה, דבר שעושים רק למחבלים ולמבוקשים. לצערי, אני בטוח שאירוע כזה יחזור על עצמו. הוא משקף את הבעיות החברתיות במדינת ישראל. כיום אנשים לא יכולים לסגור את החודש והבנקים מעקלים להם את הכסף ואת החופש. אין זה מפתיע שאחד מתוך אלפי מקרים מסתיים בצורה כזו.