בימים האחרונים אנו עדים לפרסומים בתקשורת על הצמדת אבטחה אישית למספר שרים וחברי כנסת המועמדים לכנסת הקרובה, בשל איומים שקיבלו, בהם איומים על חייהם. רק לאחרונה פורסם כי ציפי לבני, מספר 2 ברשימת המחנה הציוני, תזכה להרחבת מערך האבטחה סביבה, זאת בשל איומים על חייה שהתקבלו ובשל היותה מועמדת לראשות הממשלה. ההחלטה לתגבר את האבטחה סביבה התקבלה על ידי המשטרה ולשכת קצין הכנסת.
לידיעה זו הצטרפו דיווחים אחרים על אבטחת אישים מתוגברת לשר הכלכלה, יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, גם כן בשל איומים על חייו. שרים לא מקבלים כיום שמירה, אלא רק במצבים שבהם ישנו איום ספציפי, ואכן על פי דיווחים שונים ובהם באתר "וואלה", התרבו האיומים כנגד בנט בשבועות האחרונים. כך למשל, על תמונתו של בנט בכרזה בירושלים צויר צלב קרס. לאחרונה גם התרבו הפוסטים המאיימים על השר ברשתות החברתיות.
לבני, ישי, שטבון ובנט (מתוך עמודי הפייסבוק של המועמדים)
גם לחבר הכנסת יוני שטבון המתמודד ברשימת "יחד" הוצמדה אבטחה לאחרונה מסיבות דומות ובעבר גם לראש מפלגתו אלי ישי, דאגו בכנסת לאבטחה, במיוחד לאור פרישתו ממפלגת ש"ס. אין ספק כי אבטחת אישים מתוגברת נחוצה בימים רגישים אלו סביב לא מעט חברי כנסת, אך מי מחליט אם להצמיד אבטחה לחבר כנסת או למועמד לממשלה? ננסה לפשט כאן את התהליך ולהסבירו.
כיצד מתקבלת ההחלטה על אבטחת אישים?
במשטרה ישנה חטיבת אבטחה, ותחתיה מדור איומים. במדור זה נמצאים אנשים מנוסים ובעלי שיקול דעת נרחב, המבצעים בדיקות בנוגע לאישיות המאוימת, לדרגת האיום, לסבירות שבה האיום יתממש ועוד – אם ישנה בקשה לתגבר אבטחה או להצמיד אבטחה לאדם מסוים או למשפחתו. בהתאם להחלטת מדור האיומים, מתקבלת ההחלטה כיצד לפעול. בסופו של דבר, לאחר תקופה מסוימת, האבטחה המעובה מוסרת – הדבר מתרחש כמובן לאחר הערכת מצב במדור איומים. הערכת מצב זו נערכת אחת לשבוע ובה מתקבלת ההחלטה.
ומה קורה אם הוחלט לא להצמיד אבטחה?
במקרה שבו מועמד לכנסת (שאינו חבר כנסת) מקבל איומים על חייו ומעוניין באבטחה אישית ו/או אבטחה על בני משפחתו, אך בקשתו נענית בשלילה, עליו לממן את הוצאות האבטחה מכיסו הפרטי. ניתן לפנות אל חברת אבטחה פרטית למתן שירותי אבטחה על פי הצורך. כמובן שעוד לפני כן, ייבחנו צורכי האבטחה של האישיות המאוימת ובהתאם להם יוחלט גם על אופן האבטחה.